מנעולים לאורך ההיסטוריה
מנעולים לאורך ההיסטוריה
סקירת אופן התפתחות המנעול לאורך ההיסטוריה
הקדמה:
מנעולים ומפתחות היו מוכרים זמן רב טרם לידתו של ישו. הם מוזכרים לעיתים קרובות בתנ"ך ובסיפורי המיתולוגיה. בספר נחמיה נכתב כי בתיקון שערי ירושלים העתיקים (ככל הנראה בשנת 445 לפני ספירת הנוצרים), "וְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים, בָּנוּ בְּנֵי הַסְּנָאָה; הֵמָּה קֵרוּהוּ--וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו, מַנְעוּלָיו וּבְרִיחָיו" (פרק ג', פסוק ג'). בתקופה זו מנעולים הוכנו מעץ ועיצובם היה גדול וגס. יחד עם זאת מטרתם של המנעולים ואופן השימוש בהם זהה למנעולים המודרניים של ימינו.
כאשר מנעולנים ומסגרים התמקצעו במלאכתם, הם הוזמנו להכין מנעולים לחצרות המלוכה, הכנסיות והקתדראלות באירופה. הם הצטיינו בשכלולים ובעיטורים נאים אשר לעיתים קרובות הותאמו לתמות דתיות.
"המלאכים השומרים"
בהודו בימיו של הקיסר אנם, נהגו לאטום את חפצי הערך באמצעות בולי עץ אותם הניחו באיים קטנים או השקיעו בתחתית בריכות שהקיפו את חצרות הארמון. בבריכות חפצי הערך היו מוגנים על ידי "המלאכים השומרים" המלכותיים. בבריכות הוחזקו מספר תנינים אשר התקיימו מקצבת מזון מעטה, כך שתמיד היו רעבים. להעיז להיכנס למים אלו פירושו היה מוות בטוח לפורץ. הגישה הלגיטימית להגיע אל האוצר הייתה סימום או הריגת התנינים.
קשר בחבל
במשך מאות שנים שימשו חבלים העשויים מסיבי צמח הסוף ל"נעילת" דלתות וקירות. על פי האגדה הפך חבל בקשר מסובך לסמל בטיחות. על פי האגדה גורדיוס מלך פריגיה (היום טורקיה המודרנית), על שמו נודע "הקשר הגורדי", הידק קשר סבוך במיוחד בין עמוד מקדש זאוס למרכבתו. האורקל קבעה כי התרת הקשר תהיה אפשרית רק עבור האדם שנועד לכבוש את אסיה. למרות זאת, כאשר אלכסנדר הגדול נכשל בהתרת הקשר של גורדיוס, הוא חתך אותו במהירות בחרבו והתיר לדורות הבאים את הביטוי: "לחתוך את הקשר הגורדי" שמשמעותו פעולה החלטית ונועזת, היעילה כאשר אמצעים מתונים נכשלים.
מנעולים מן המזרח
מנעולים העשויים מברזל או פליז נמצאו באירופה והמזרח הרחוק והפכו נגישים לקהל הרחב על ידי הרומאים והסינים. הם היו אהובים במיוחד מפני שהיו ניידים. הם תופעלו על ידי מפתחות שסובבו, הוברגו או נדחפו. המנעול שנפתח על ידי מפתח-נדחף היה בעל מבנה פשוט, הבריח נשמר בנעילה על ידי
קפיץ גמיש. בכדי לפתוח את המנעול נדחסו הקפיצים או הושטחו על ידי המפתח, כך ששחררו את הבריח ואפשרו לו להחליק בחזרה. כיום, מנעולים מסוג זה נפוצים ביותר במזרח. העיצוב משקף את אמנות המדינות, והצורה נעשית לעיתים קרובות כצורת חיה כגון: דרקון, סוס, כלב ואפילו פיל או היפופוטם. מנעולים אלו הוצגו לעיתים תכופות בירידים כמתנות, עם ברכות ואיחולים בכתב היתדות.
ראשית התפתחות המנעול
המנעולים המכאניים הראשונים נעשו מעץ וככל הנראה יוצרו במקביל על ידי כמה תרבויות. ישנן עדויות שהם היו בשימוש לפני כ-4,000 שנים במצרים. מהודק במאונך על גבי עמוד, מנעול העץ הכיל מנגנון פינים אשר נמשכו כלפי מטה על ידי כוח הכבידה (מעין נחום-תקום) ונעלו את הדלת. פעולה זו בוצעה על ידי מפתח מעץ עם זיזים או שיניים שהעלה את הפינים מן הבריח ואפשר למשוך אותו לאחור. שיטת נעילה זו היא ראשיתם של מנעולי הצילינדר המודרניים.
המנעולים הראשונים העשויים ממתכת בלבד הופיעו בין השנים 900-870 לספירה, ומיוחסים לבעלי המלאכה האנגלים. הם היו מנעולי בריח פשוטים העשויים מברזל, עם חריצים סביב חור המפתח שמנעו ניסיונות פריצה.
השימוש הראשוני במנעול המחורץ הוצג על ידי הרומאים. הם תכננו מנגנון חסימה המונע את כניסתו או סיבובו של מפתח שאינו מתאים למנעול. המנעולים הראשונים היו "נוחים" מכיוון שניתן היה לשאתם ולעשות בהם שימוש במקום בו נזקקו להם. בעת העתיקה הם נודעו לסוחרים שטיילו בדרכים העתיקות אל אסיה ואירופה.
אפשרויות נעילה חדשות התפתחו באירופה במאה ה-17. מנעולי בראמה (Bramah) המוקדמים התבססו על מנגנון מכני מעוגל שסיפק בטיחות יוצאת דופן. חברת מנעולים זו הינה העתיקה בעולם והיא המשיכה לייצר את המנגנון המכאני המפורסם שלה גם 200 שנים אחר-כך.
המנעול הקדום
מנעול העץ הראשון התגלה בפרס. הוא נמצא בעיר הבירה של האימפריה האשורית דור שרוכין (כיום מכונה ח'ורסבאד) בשער הארמון של סרגון השני מלך אשור, ששלט בין השנים 705-722 לפני ספירת הנוצרים. במראה ובאופן תפקודו הוא דמה למנעול העץ. הזיזים בקצהו של המפתח התאימו לקצה הקורה או המנעול. כאשר הוכנס המפתח הזיזים הרימו את המנעול כך שהבריח נסוג אחורנית והדלת או השער יכלו להיפתח.
מנעולים מן העבר
תכנון ועיצוב של מנעולים ומפתחות הושפע מהארכיטקטורה הגותית והעיטורים המשוכללים הללו נמשכו גם בתקופת הרנסאנס. מנעולנים מומחים הוזמנו להכין מנעולים עבור אצילים ברחבי אירופה. בשל נוהג זה יש קושי בתיעוד מקורם של מנעולים עתיקים, כיוון שיוצרו במיוחד במדינה בה נועדו להיות בשימוש לפני מאות שנים.
מנעולי טירות בגרמניה
בין המאה ה-14 ועד למאה ה-17 הייתה תקופה של הישגים אומנותיים על ידי בעלי מלאכה נפלאים. מנעולנים היו מסגרים מיומנים בעלי מוניטין בקנה מידה בין-לאומי. הם הוזמנו בכדי להכין מנעולים מיוחדים עבור אצילים ברחבי אירופה. בעיצוב המנעול הם נעזרו בשלט האצולה ובסמלים, הם תכננו מנעולים מחורצים בעלי חלקים מורכבים, והשראתם ליצור קישוטים הייתה רבה, בכדי שתהיה הרמוניה עם הארכיטקטורה באחוזה או הטירה של לקוחותיהם. יחד עם זאת, היו רק מעט שיפורים במכניזם של המנעול. הבטיחות הפכה תלויה במורכבות כגון: חורי-מפתח חבויים, מכשירים מתעתעים ומנעולים מחורצים מסובכים.
בטיחות במאות ה-14 וה-15
במאות ה-14 וה-15 היו מעט שיפורים משמעותיים במכניזם הנעילה. למרות זאת, הקישוטים והעיצובים התפתחו בצורה משמעותית. אנשי מלאכה הצטיינו בעבודת המתכת, בעיצוב ובייצור מנעולים עבור שערים, דלתות, תיבות וארונות. מנעול שנחשב ל"יצירת אומנות" אף פעם לא שימש לנעילת דלת. הוא עוצב ויוצר כיחיד מסוגו על ידי מנעולן אמן או על ידי סוחר בברזל כמבחן שיעיד על מומחיותו. מנעולים שנחשבו ליצירת אומנות הוצגו פעמים תכופות ללא כיסוי על מנת להראות את מרכיבי המנגנון, את תפקודו, את עיצובו המרשים והנאה של כיסוי המנעול ואת שיטת ההרכבה.
מנעולים בעת העתיקה
מנעולים היו ידועים בעת העתיקה ליוונים, לרומאים, למצרים ולתרבויות נוספות במזרח כולל הסינים. הייתה זו אמונה רווחת כי המנעול הראשון היה נייד ושימש להגנת טובין מפני בוזזים לאורך הדרכים העתיקות, בחופי הים ובדרכי השיט בהם רוכזה סחורה. המנעולים יוצרו בגדלים שונים, עוצבו במגוון צורות גיאומטריות, סמלי דת ובעלי-חיים. הם נפתחו על-ידי מפתחות שסובבו, הוברגו, נדחפו ונמשכו.
נועלים את האסירים
במשך מאות שנים השתמשו במנעולים לכלוא אסירים ולנעול דברי ערך. לרוב הם יוצרו מברזל, מברונזה או מפליז ומבנם היה מחוספס. חרף זאת, מנגנון הנעילה הפנימי נשאר פשוט וקל לנטרול.
מי מאיתנו לא מקיר את השרשרת המחוברת לרגלו של אסיר ובקצה השרשרת כדור ברזל כבד
פמסון בועז מייסד ומנהל קורס מנעולן מקוון
הצטרף אלינו לעבוד כמנעולן מקצועי
התקשר עכשיו
פמסון בועז 0549552222
